משלוח תרופות ומוצריבית מרקחת עד הבית

  חיפוש פריטים

אסטמה

 

אסטמה (קצרת בעברית) היא מחלה כרונית בה נוצרת דלקת (לא זיהומית)  בסמפונות. תאים דלקתיים חודרים לדופן הסמפונות, משחררים חומרים כימיים שגורמים להפרשת ליחה צמיגה שחוסמת אותן. התהוות והצטברות הליחה בתוך דרכי האוויר  והתכווצות השרירים המקיפים אותם גורמים לשיעול ומעבר האוויר דרך צינורות צרים עם ליחה גורם לסימפטומים של אסטמה החל מחרחורים וצפצופים קלים ועד התקפי אסטמה מסכני חיים.

מחלת האסטמה נפוצה בעיקר בקרב ילדים ( כ10%) אך גם מבוגרים סובלים ממנה ( כ3%).

גורמים

אלרגיה למזון - אלרגיות למזון נושאות תפקיד משמעותי בהופעת האסטמה. מזונות כגון: חלב, חיטה, פירות הדר, צבעי מאכל, שוקולד,ביצים, דגים, בוטנים

רקע משפחתי - הורים ואחים הסובלים מאסטמה, מנזלת אלרגית או מאסטמה של העור ( Atopic dermatitisׂ) מעלים את ההסתברות להופעת אסטמה.

גורמים אימונולוגיים -  מקרי אסטמה רבים מופיעים בגלל אלרגיה. חומרים שונים הנקראים אלרגנים נשאפים על ידי החולה וגורמים להפעלת תאים מיוחדים הנמצאים בדופן הסמפונות. תאים אלו, הנקראים תאי מסט, מפרישים היסטמין וחומרים נוספים הגורמים להתקף אסטמה.                            האלרגנים הנפוצים הגורמים לאסטמה הם: קרדית הבית ( יצור מיקרוסקופי החי באבק), פטריות עובש, חתולים  ואבקות צמחים כמו פרחים, זית וברוש.

גורמים זיהומיים  – פלישת מזהם ( וירוס או חיידק ) לסמפונות יכולה לגרום לאסטמה. בעיקר בתקופת הילדות.

מתח נפשי  והפרעות רגשיות– קיים קשר הדוק בין מצבו הנפשי של האדם לבין תדירות הופעת התקפי האסטמה. הסיבה המדויקת עדיין אינה ידועה.

מאמץ גופני -  נשימה מהירה בזמן מאמץ, בעיקר של אוויר קר, גורמת לאסטמה.

אורח חיים מערבי -  רמת ההיגיינה הגבוהה בעולם המערבי ושימוש מוגזם באנטיביוטיקה  מחלישים את מערכות הגוף שנועדו להילחם בזיהומים וגורמים להפניית תאים של המערכת החיסונית לתאים הגורמים לתגובה דלקתית-אלרגית המאפיינת את תהליך התהוות האסתמה.

תרופות – תרופות שונות כגון אספירין עלולות לעורר התקף אסטמה בחולים מסוימים.

 

 

 

טיפול.

למחלת האסתמה אין מרפא, אך ניתן לטפל בסימפטומים. כמו כן יש לתת דגש על הימנעות מגורמים שעלולים לעורר אותה.                                                                                    לעיתים יש צורך בנטילת תרופות כרוניות כטיפול מניעתי וכן תרופות להשפעה מיידית בזמן ההתקף עצמו על מנת לשלוט בסימפטומים. טיפול ומעקב נכון מאפשרים למרבית חולי האסתמה ניהול אורח חיים תקין ורגיל כמעט ללא מגבלות גופניות.

טיפול תרופתי

התרופות לטיפול באסתמה נחלקות לשלוש קבוצות:

מרחיבי סמפונות - )                                                               (Bronchodilator Drugs פעולת התרופות בקבוצה זו היא הרפיית השריר המקיף את הסמפונות. הפעולה הינה מיידית היות והן ניתנות באמצעות משאף או מכשיר אינהלציה וכך מגיעות באופן מיידי אל הריאות. לדוגמא: וונטולין, בריקלין, אוקסיס שמיועדים להקלה מיידית בעת התקף.

 

תכשירים נוגדי דלקת -  (Anti Inflammatory Drugs)

התרופות בקבוצה זו הן סטירואידים. יש תרופות הנשאפות ישירות לריאות באמצעות משאפים או מכשירי אינהלציה ולכן תופעות הלוואי שלהן יחסית מועטות. לדוגמא בודיקורט ופליקסוטייד.

לעיתים יש צורך בלקיחת סטירואידים דרך הפה או בזריקה אך זה מיועד לטיפול בהתקפים קשים ולרוב לתקופה קצרה היות ומשך שימוש ארוך עלול להוביל לתופעות לוואי לא רצויות.

 

תרופות מסייעות (Supportive Drugs)

מכייחים – תכשירים הגורמים לפירוק הכיח וריכוכו ועוזרים לפליטתו החוצה. לדוגמא: סולבקס, סירן 200, מוקו מיסט, אגיסולבן.

 

המלצות לתזונה ואורח חיים

מומלץ לבדוק אם קיימת אלרגיה למזון כלשהו ולהימנע מאכילתו, במיוחד מזונות
המכילים צבעי מאכל וחומרים משמרים. בכל מקרה, רצוי להימנע ממזונות מגבירי ליחה..

מומלץ לבצע טיפול סביבתי הכולל מניעת עישון בקרבת הילדים ומניעה או הפחתת התשיפה לאלרגנים ידועים.

כדאי לבצע טכניקות הרפיה ונשימה שונות כדוגמת מדיטציה , יוגה ועוד.