משלוח תרופות ומוצריבית מרקחת עד הבית

  חיפוש פריטים

צמחי מרפא בשרות הרפואה

 

צמחי מרפא בשרות הרפואה.

צמחים הממריצים צמיחת שיער

*       רוזמרין רפואי  -  Rosmarinus officinalis  - נוף הצמח

*       מרווה רפואית  -  Salvia officinalis  -  נוף הצמח

*       ריחן  -  Ocimum basilicum  -  נוף הצמח

*       פרע מחורר -  Hypericum perforatum  -  נוף צמח בפריחה

*       גוטו קולה  -  Centella asiatica  -  עלים

*       אכילאה אלף העלים  -  Achillea millefolium  -  נוף הצמח

*       דבשה רפואית  -Melilotus officinalis    -  נוף הצמח

*       בת קורנית מצויה  -  Thymus vulgare  -  נוף הצמח

 

המנגנון של הצמחים הממריצים צמיחת שיער הוא בדרך כלל הגברת זרימת הדם אל הקרקפת. בכך הם מסייעים להזנת השיער וממריצים את צמיחתו.
רוזמרין רפואי מגביר את זרימת הדם בשימוש חיצוני. מרתיחים רוזמרין ביחד עם
Thymus vulgare במשך חמש דקות. המינון הוא כף של צמחים יבשים בתוך כוס מים. לאחר הרתיחה משאירים את הצמחים לחליטה במים החמים למשך 30 דקות.
לאחר חפיפת הראש, שוטפים עם המיצוי של הרוזמרין והתימוס, ומעסים את הקרקפת. הצמחים מגבירים את זרימת הדם אל שורשי השיער ומשפרים את חיוניותם.
במקרים של יתר לחץ דם, ואפילו נטייה לעלייה בלחץ הדם, רצוי לא להשתמש ברוזמרין בשימוש חיצוני. ניתן להחליף אותו ב-
Melilotus officinalis, צמח ממשפחת הפרפרניים המגביר זרימת דם.

 

תערובת צמחים מומלצת לזירוז צמיחת השיער

 

15% גוטו קולה  -  Centella asiatica  -  עלים
20% מיני סרפד  - 
Urtica spp. -  נוף הצמח
15% אספסת תרבותית  - 
Medicago sativa  -  נוף הצמח
20% שיבולת שועל  - 
Avena sativa  -  נוף הצמח בפריחה
15% ריישי  - 
Ganoderma lucidum  -  פטרייה
15% שבטבט  - 
Equisetum arvense  -  נוף הצמח

 

התוויות: לזירוז צמיחת שיער אחרי טיפול כימותרפי והקרנות; בכל מקרה של נשירת שיער מוגברת; להאטת התקרחות אצל גברים; לטיפול בציפורניים שבירות.
מינון: 5-10 ג' בחליטה, או 5-10 מ"ל של תערובת טינקטורות.

 

*       גוטו קולה - Gotu kola - צמח ממשפחת הסוככיים, Apiaceae, גדל באזורים טרופיים במזרח אסיה, במדגסקר ובמרכז אמריקה. המרכיבים הפעילים החשובים ביותר שלו הם ספונינים. הצמח מחיש ייצור של קולגן וקרטין, מזרז ריפוי של פצעים, מגביר גידול של שיער וציפורניים ומשפר את זרימת הדם בוורידים.

*       סרפד - .Urtica spp - צמח מזין, עשיר בכלורופיל, סידן, אשלגן ומינרלים נוספים. מירתח מהצמח מגביר צמיחת שיער בשימוש פנימי וחיצוני. בנוסף, הוא מעכב מעט חלוקה של תאי אפידרמיס, ולכן משתמשים בו נגד קשקשים בשמפו או במירתח מהצמח.

*       שיבולת שועל תרבותית - Avena sativa - דגן עשיר במינרלים. בעלים מצויות תחמוצות צורן מסיסות, כאסטרים של החומצה הסיליצית. בשימוש פנימי משמש כדגן מזין ומחזק. בשימוש חיצוני הוא שומר על לחות העור ומסייע בריפוי פצעים ודלקות.

*       ריישי - Ganoderma lucidum - פטרייה הגדלה על עצים. מכילה פוליסכרידים, חומצות אמיניות ומינרלים רבים. מגבירה שיקום של רקמות ומסייעת לריפוי פצעים.

*       שבטבט - Equisetum arvense - שרך הגדל ליד מקורות מים. עשיר מאוד במינרלים, בעיקר במלחי צורן. מסייע לבניית שיער וציפורניים. 

 

צמחים מרככים המוסיפים לחות ורכות לשיער

 

כשהשיער יבש, חסר ברק או מתפצל, ניתן לשפר את איכותו בעזרת צמחים מרככים, המשמשים גם כמעבים בתעשיית המזון והקוסמטיקה.
צמחים מרככים מכילים פוליסכרידים הקשורים בקשר ביתא. הם אינם נעכלים אלא מתפזרים בגוף ומשמשים כציפוי לקרומים ריריים ומוסיפים לחות לגוף. ניתן להכין שמפו מצמחים אלה.
מיצוי הפוליסכרידים נעשה על ידי השרייה של הצמחים הכתושים או הטחונים בתוך מים פושרים. משאירים אותם במים למשך 6-8 שעות. השימוש בהם פנימי וחיצוני. השימוש הפנימי מומלץ במצבים של יובש בעור, בעיניים, בפה או בואגינה. במקרים של צרידות משתמשים בהם בגרגור, והם מוסיפים לחות למיתרי הקול. במצב של שיער יבש, מפזרים את המיצוי על הקרקפת ומשאירים ל-15-20 דקות.

 

צמחים מרככי שיער

*       נטופית רפואית  -  Althea officinalis  -  שורש

*       בוקיצה  -   Ulmus fulva -  קליפת הגזע

*       מיני חלמית  -  Malva spp .  -  פרחים

*       אצות ים  -  Seaweeds  -  גוף האצה

*       חוטמית זיפנית  -  cetosa  Alcea   -  פרחים

*       לחך סגלגל  -  Plantago ovata  -  זרעים

*       כוכבית מצויה  -  Stellaria media  -  כל הצמח

*       קומפרי  -  Symphytum officinale  -  שורש

*       לפה  -  Arctium lappa  -  שורש

 

צמחים מומלצים לשיער שמן

 

כשהשיער שמן מדי משתמשים בצמחים מכווצים (אסטרינג'נט) שמייבשים אותו מעט. ניתן להכין מהצמחים שמפו או מירתח ולשטוף בהם את השיער.

*       תלתן אדום  -  Trifolium pratense  -  פרחים

*       שינן רפואי  -  Tataxacum officinale  -  שורש

*       ערבה לבנה  -  Salix alba  -  קליפת הגזע

*       מיני פטל  -  Rubus idaeus  -  עלים

*       מיני סרפד  -  Urtica dioica  -  נוף הצמח

*       אלכמילה  -  Alchemilla vulgaris  -  נוף הצמח

*       גרניום  -  -  Geranium macularum -  עלים

*       כשותית  -  Humulus lupulus  -  פרחים נקביים

 

צביעת השיער

 

מאז ומתמיד השתמשו אנשים בצמחים כדי לצבוע את גופם או את שיערם. הצבעים הצמחיים הם מרכיבים הנקשרים לחלבון והם יציבים מאוד. צמחים עשירים בפוליפנולים שונים שימשו צמחי צבע עד שלמדו להכין צבעים סינתטיים. לדוגמה, פואת הצבעים - Rubia tinctoria  - שהייתה המקור לאליזרין שצבעו אדום, ניל הצבעים - Baptisia tinctoria - שהוא המקור לצבע הכחול, אינדיגו, ועוד.
אחד הצמחים הידועים לצביעת שיער הוא הכופר הלבן, הידוע יותר בשם חינה. קליפות רימונים ועלי אגוז המלך, מרווה רפואית וקליפות של ערמונים - הם מקור לצבע כהה. מרתיחים את הצמחים ומשתמשים במירתח לצביעת השיער. קליפות הרימונים עשירות בטאנינים. מבשלים אותם במשך 4-6 שעות על אש קטנה, והמירתח מתקבל כממרח.

 

Lawsonia inermis

 

שם עברי: כופר לבן (חינה)

משפחה: כופריים (Lythraceae)
תיאור בוטני: הכופר הוא שיח או עץ נמוך, נשיר, שגובהו 2-3 מ', בעל עלים נגדיים ופרחים ריחניים בצבע לבן אן צהוב הגדלים באשכולות. הוא גדל במזרח התיכון, במצרים, בהודו, בכורדיסטן ובאירן. הוא מוכר בעולם בשמו הערבי "חינה".
חלקי צמח בשימוש: עלים, פירות וקליפת הגזע.
היסטוריה: השימוש בחינה עתיק יומין. השתמשו בו הבבלים, האשורים, השומרים, האוגריתים והכנענים. עדות כתובה ראשונה שבה מתארים קישוט של כלה בחינה נכתבה על לוח באוגריתית בערך ב-2100 לפני הספירה. הלוח נמצא בצפון-מערב סוריה. בהודו ובסרי לנקה מצאו ציורי מערות שנצבעו עם חינה והצבע שרד במשך שנים רבות. במצרים נמצאו גופות של חנוטים שציפורניהם נצבעו בחינה. נהגו להשתמש בחינה לצביעת בדים ועורות.
עץ הכופר הובא לארץ ישראל ממצרים ופרחיו שימשו להכנת בושם. מהפרחים הכינו משחה שנקראה משחה קפריסאית. את עצי הכופר גידלו בעין גדי, שהיה אזור גידול צמחי הבושם בזמן העתיק. הוא מוזכר ב"שיר השירים" יחד עם צמחי בושם אחרים.
במזרח אסיה מרבים להשתמש בצבע המופק מהעלים לצביעת שיער הראש, הזקן, כפות הידיים והציפורניים. מאז סוף המאה ה-19 התפשט השימוש בכופר גם לאירופה כצבע לשיער. הצבע הטבעי של החינה הוא חום-אדום. ניתן להשיג ממנו גוונים שונים כאשר מערבבים אותו עם עלים או שורש של אינדיגו, עלי פקאן, תה, קפה, ניצנים של ציפורן או קליפת לימון.
מרכיבים: 5%-10% חומצה גאלית וטאנינים,
apigenin, טריטרפנואידים, ביטא-סיטוסטרול 11%, סוכרים, שרף.

ה-lawosone הוא המרכיב הפעיל העיקרי של הצמח. זהו חומר גבישי שצבעו צהוב עד כתום. הוא מצוי בעלים והריכוז שלו שונה לפי תנאי האקלים. ריכוז ה-lawosone גבוה יותר באקלים חם.

 

 פעילות: אנטי-פטרייתי, אנטי-בקטריאלי, מיצוי מימי של העלים מעכב צמיחת חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים כגון סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים, סלמונלה, ברוצלה ועוד. מיצוי אלכוהולי הראה פעילות אנטי-דלקתית, עיכוב של האנזים היילורונידאז ושיכוך כאב.
עלים של הכופר מעכבים פוריות אצל נקבות של חולדות.
רפואה מסורתית: בשימוש פנימי משתמשים בעלים לטיפול באמבות ואולקוס. ברפואה המסורתית באפריקה נוהגים להשתמש באבקה מהעלים כדי לגרום להפלה. ברפואה ההודית משתמשים באבקה מהעלים לטיפול בצרעת, מחלות עור, כאבי מחזור חודשי, שיעול, ברונכיט וכאב ראש.
בשימוש חיצוני משתמשים במירתח מקליפת הגזע לטיפול בכוויות, הרפס, פטריות בציפורניים ופציעות. בעלים נוהגים להשתמש לחיזוק השיער, לטיפול בכאבים ראומטיים, לשטיפות פה ולשטיפות וגינליות.
התוויות: השימוש העיקרי בצמח נעשה להכנת תכשירים לצביעה ולטיפוח השיער. מוסיפים לחינה מעט חומצה כדי להגיע ל-
pH  5.5. החומציות דרושה כדי לשמור על הצבע לזמן ארוך. השימוש הפנימי בצמח מצומצם.
תופעות לוואי: לא נמצאו בשימוש חיצוני.
מינון: 3 ג' ליום מאבקת הצמחים לטיפול בזיהום עם אמבות ואולמוס.

 

 

הסברים :

השיער בנוי מקרטין, המיוצר בתוך זקיק השיער בקרקפת. הקרטין הוא קבוצה של חלבונים מבניים סיביים, בלתי מסיסים. קרטין מצוי בעור, בציפורניים, בנוצות, בצמר, במשי ובקרניים. הקרטין שבשיער בנוי מ-18 חומצות אמיניות ששתיים מהן, ציסטאין ומתיונין, מכילות גופרית. מרבית הגופרית שבגוף מצויה בשיער, בעור ובציפורניים.          
הקרטין שבשיער הוא מסוג אלפא-קרטין. החומצות האמיניות קשורות זו לזו בקשר מימני בין הקבוצות הקרבוקסיליות לבין הקבוצות האמיניות - בין ובתוך המולקולות. בנוסף, הגופרית המצויה בציסטאין יוצרת גשרים בי-סולפידיים, המעניקים  עוצמה וקשיחות לשיער, וכן את אי-מסיסותו במים, בחומצות חלשות, באלקלי חלש ובתמיסות של מלחים. השיער העדין והרך מכיל פחות גשרים בי-סולפידיים בין השרשרות.

 

 

תמונה 1: קרטין


ריכוז הציסטאין בשיער הוא 14%-16.6% והוא משתנה עם הגיל. 
מבחוץ מכוסה השיער על ידי שכבה של קוטיקולה, שדומה לאפידרמיס של העור. בדומה לאפידרמיס היא בנויה משכבות. בבסיס השיער יש כלי דם המספקים מזון, ובלוטות חלב (sebum) שנותנות לשיער ברק, לחות ורוך. עם הגיל חלים שינויים במבנה השיער, בברק שלו ובכמותו.
איכות השיער תלויה במצב הבריאות הכללי, בתורשה, בתזונה ובטיפול. צביעת השיער לעתים קרובות בצבעים המכילים חומרים מחמצנים, עלולה לפגוע בו ולגרום נשירה אצל נשים וגברים כאחד. לעומת זאת, צמחים מנקים, מרככים, העשירים במינרלים ובחומצות אמיניות המכילות גופרית, מסייעים לשמירה על בריאות וחיוניות השיער. משתמשים בהם בשימוש פנימי וחיצוני.
ברפואות מסורתיות שונות מוזכרים צמחים הממריצים צמיחת שיער וכאלה המעכבים נשירת שיער.